זיוף חתימה ונטל הוכחה 

מה קורה כאשר חתימתך לפתע מופיעה על מסמך אותו אתה לא מזהה ומעולם לא חתמת עליו? ומה קורה כאשר אתה לפתע נתבע בשל אותו מסמך? האם אתה תצטרך להוכיח כי לא חתמת על המסמך או יצטרך לעשות זאת מי שתובע אותך?

רקע עובדתי

פסק הדין ת"א 4080-10 עבדאללה מוחמד ואח' נ' בדל הולנדיגז בע"מ שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 1.12.13 עונה על שאלות אלו ומדגים את הסיטואציה בה נתבע אדם בגין חתימתו המזוייפת.

לבית המשפט הוגשה תביעה על מנת שימנע בצו הצהרתי העברת מקרקעין ממוכר לקונה בקרקע בקו התפר.

הקונה הסתמך על יפוי כוח בלתי חוזר של המוכר, לכאורה , לטובת העברת הקרקע על ידי עורך דין בלשכת רישום המקרקעין באריאל וכן על סמך חוזה רכישה שעליו גם הופיעה אותה חתימה מזוייפת של המוכר, כל זאת ביחד עם טביעת אצבע מזוייפת על המסמכים.

לאחר קבלת מספר חוות דעת סותרות ממומחי מחלקת זיהוי פלילי בדבר טיב החתימה , האם היא מודפסת או נחתמה בעט וטביעת אצבע מקורית,  לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה ובית המשפט מינה מומחה מטעמו לצורך בחינת החתימות.

נוסף על כך, במסגרת ההליכים בפני ערכאות שונות בבית המשפט הוצגו תצהירים שנחתמו לכאורה על ידי מוכרי המקרקעין בפני עורך דין.

השאלות שבמחלוקת

בית משפט קובע כי השאלה במחלוקת היא אמיתות החתימות על שטרי המכר, יפויי הכוח והתצהירים המאשרים קבלת תמורה מצד המוכרים.

עיקר טענות המוכרים-תובעים היו כי הקונים-נתבעים ויתרו על חקירת המומחה מטעמם ועל כן חוות הדעת הקובעת כי החתימות מזוייפות לא נסתרה. כך גם לא נחקר על חוות דעתו המומחה מטעם בית משפט שקבע כי החתימות מזוייפות. כך גם נטען שנציג הקונה לא טוען כי מסר אישית את הכסף למוכרים, אלא הסתמך על אנשי קשר שונים אותם לא הביא להעיד בבית המשפט.

טענות הקונה-נתבע היו כי הטוען לטענת תרמית עליו ההוכחה להוכיח את התרמית והמדובר בנטל הוכחה גבוה. כמו כן טען הקונה כי לא נסתרה חוות הדעת בעניין חתימה על תצהירי העדות שנחתמו בפני העורך דין. עוד טען הקונה כי ערבים פלסטינאים כמו המוכרים אינם רושמים את המקרקעין שלהם בטאבו אלא אם הם מתכננים למכור את הקרקע ליהודים. ובגלל שהמוכרים פחדו לאור מכירת הקרקע הם נסוגו מהעסקה. בנוסף טען הקונה כי המוכר איננו אמין שכן טען כי אינו יודע קרוא וכתוב ולא למד בבית הספר ולאחר מכן בעדותו התברר אחרת.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט מאזכר את הכלל העברי לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה" כלומר, שבדרך כלל נטל הראייה מונח על התובע לדבר המגיע לו מהנתבע. ואולם, כאשר נטענת טענת זיוף , עובר הנטל לטוען לזיוף ורמת ההוכחה הנדרשת היא מהגבוהות בהליך האזרחי. כלומר, כשצד לחוזה טוען כי קיים הסכם וצד שני טוען כי חתימתו זוייפה יצטרך להוכיח קודם כל הטוען לזיוף כי חתימתו מזוייפת וזאת בסבירות גבוה.

בית המשפט קובע כי כאשר קבע מומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו כי החתימה מזוייפת, יש לקבל זאת כראיה חד משמעית וכך הורם הנטל על ידי הטוען לזיוף ועובר נטל השכנוע חזרה לקונה.

מכאן קבע בית המשפט כי הקונה לא הוכיח כי המוכרים נפגשו וחתמו על יפויי הכוח ועל הסכמי המכר, לא הביא לעדות את עורכי הדין המחתימים על המסמכים ולא את המתווכים. בתוך זאת בית המשפט מאזכר את הכלל כי צד שלא הביא עדות מסויימת אשר לכאורה היתה יכולה לתמוך בגירסתו ללא הסבר סביר, יזקף הדבר לחובתו, וכאן נמנע הקונה מלהביא את האנשים אשר לכאורה בפניהם חתמו על המסמכים.

ביחס לתצהירים שניתנו במהלך ההליכים המשפטיים קובע בית המשפט כי בשל העובדה שהמוכרים לא סתרו חוות דעת של הקונים יכול ואכן חתימתם מופיעה על התצהירים, אולם אין בתצהירים לתמוך בטענה כי החתימות אמיתיות.

בית המשפט קובע כי הוא אינו קובע מסקנה ביחס ללחצים שהופעלו על המוכרים מצד הרשות הפלסטינאית, כטענת הקונים, אלא שהוא קובע שהחתימות על הסכמי המכר ויפויי הכוח הן מזוייפות.

בית המשפט נותן צווים האוסרים שימוש ביפויי הכוח, צו האוסר לרשום המקרקעין על שם הקונה, וכן פוסק לטובת התובעים-מוכרים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.